ספרד

 שוכנת במרבית שטחו של חצי האי האיברי בדרום מערב אירופה. ספרד חולקת את חצי האי האיברי עם פורטוגל, השוכנת בחלקו המערבי של חצי האי. בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירינאים, היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה. בנוסף נכללים בתחומה של ספרד האיים הבלאריים בים התיכון סמוך לחוף המזרחי של חצי האי (ביניהם מיורקה ואיביזה), האיים הקנריים באוקיינוס האטלנטי מול חופי מרוקו ושתי ערים על חוף צפון אפריקה (סאוטה ומלייה).

ספרד הפכה להיות דמוקרטיה מסוג מונרכיה חוקתית רק בשנת 1978, לאחר נפילת משטרו של הגנרליסימו פרנקו. היא מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים אוטונומיות.

מקור השם

השם "איספניה" לחצי האי האיברי מקורו ככל הנראה בפיניקים, אשר מסחרם הגיע לאזור כבר במאה ה-7 לפני הספירה (יש חוקרים המקדימים זאת אף למאה ה-14 לפני הספירה). משמעות השם היא "אי השפנים".

מקור השם העברי

שמה העברי של ספרד לקוח מהתנ"ך: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב." (עובדיה א' 20). לא ברור לאיזה מקום התכוון הנביא עובדיה, אך בימי הביניים היה מקובל לזהות את "ספרד" עם "היספניה" ועל כך רומז רש"י בפירושו לפסוק.
בשם ספרד בחרו בימי הביניים יהודי ספרד לכנות את תפוצתם. שתי סיבות היו לדבר: ראשית, בכך שייכו את עצמם לשבט יהודה ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון שגלות היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד הנצרות, היווה השיוך כתב הגנה בפני טענות הנוצרים. זאת מכיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד בארץ ישראל בזמנו של ישו ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. בנוסף לשם זה נקראה הארץ בימי הביניים בשמה הלועזי 'אספמיא', כדוגמת הביטוי 'חלום באספמיא' (תלמוד בבלי, נידה ל' ע"ב).

גאוגרפיה

בספרד שלושה אזורי אקלים: יבשתי במרכז, ימי בצפון וים-תיכוני בדרום ובמזרח. ספרד שוכנת במרביתו של חצי האי האיברי והיא גובלת בפורטוגל, בצרפת ובאנדורה.בצפון מז' המדינה נמצא רכס הרי הפירנאים, שהוא גם הגבול עם צרפת.