סיני

סיני ברובו מדבר, אך מיושב לאורך חופיו. בחוף המזרחי לאורך ים סוף ממוקמים היישובים טאבה, נואיבה, דהב, ושארם א-שייח. בחוף הצפוני, ליד רצועת עזה, נמצאת העיר אל-עריש ובחוף המערבי נמצאת א-טור.

הר סיני בסיני הינו המקום בו, על פי המסורת היהודית, קיבל משה את לוחות הברית. מנזר סנטה קתרינה, הנמצא למרגלות ג'בל מוסה, טוען (על פי המסורת הנוצרית) להיות המקום בו התרחש מעמד הר סיני.

הגבול המזרחי של חצי האי הינו אזור השבר הסורי אפריקני, שתחילתו בקניה, המשכו במפרץ אילת ועמק הירדן וסופו על גבול טורקיה וסוריה.

מקור השם סיני הוא בשמו של אל הירח האכדי — סין אל לו חשיבות מרכזית אצל עמי המדבר שמרכז חייהם היה בלילות. סין גם היה אחד מבניו של כנען, נכדו של נח "וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת.

תיירות

בשל מחירי הלינה הזולים, ובשל חופי הים השקטים, הביטחון היחסי והשירות בשפה העברית, סיני נחשבה עד לפיגוע במלון הילטון טאבה באוקטובר 2004, ליעד תיירות מועדף על צעירים ישראלים. חופים פופולריים במיוחד היו ראס א שטן, ביר סוואר, נואיבה, אל מחאש, הדיונה הגדולה, הדיונה הקטנה וקומקום 3. בחופים האלה נמצאים מלונות פאר לצד חושות, צריפי קש עם מזרון, לעתים ללא חיבור לגנרטור.

כמו כן, לאורך 600 הקילומטרים של חופי הים האדום בחצי האי שוכנים כמה אתרי צלילה מהיפים בעולם, אשר משמשים מוקד עלייה לרגל עבור צוללים מכל רחבי תבל. השוניות, אשר נמשכות לאורך כל חצי האי, הינן במצב מעולה ביחס לשוניות אשר שוכנות מצפון לגבול, לאורך חופי אילת, הן בשל מיעוט הצוללים באופן יחסי והן בשל הפיתוח התיירותי הדל יחסית לכמות החופים.

ממשלת מצרים השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח האזור, שהפך למשאבת כסף זר עבור המדינה הענייה, ולכן היא מנסה להבטיח את השקט במקום, לעתים על חשבון זכויות האדם של הבדווים והמצרים. כדי לשמור על הביטחון באזורים הפופולריים לישראלים, מקשה גם היום הממשלה על כניסת אזרחים מצריים ואזרחים של מדינות ערביות אחרות לשטח שמנואיבה ועד טאבה. עם זאת, מאז פיגועי הטרור בטאבה שארם א-שייח' ודהב ב2004-2006, ניתנה התראה ביטחונית של משרד החוץ שלא לצאת לסיני. וכך, על אף המאמצים המצריים לשמור על ביטחון התיירים, התמעטה מאוד התיירות הישראלית לסיני ואתרי נופש רבים שהיו מבוססים על קהל ישראלי נעלו את שעריהם.

במקביל לפיתוח התיירותי, מתרחש גל הגירה ממצרים לסיני שכולל אכלוס של ערים במערב חצי האי, ועובדים רבים, מצרים וסודנים שמגיעים לעבוד בתעשיית התיירות במזרח חצי האי. גל זה הפר את ההגמוניה הבדואית בסיני.