אירלנד

הרפובליקה של אירלנד (, ובקיצור:, אֵיירֵה) הינו שמה הרשמי של מדינה הנמצאת ב"אי אירלנד" ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד (שידועה בקיצור כ"בריטניה").

גאוגרפיה

שטחו של האי האירי הוא 84,421 קמ"ר (האי השלישי בגודלו באירופה). אורך האי (מצפון לדרום) 485 ק"מ, רוחבו (ממזרח למערב) 275 ק"מ, ואורך קו-החוף שלו 1,448 ק"מ. ממערב לאי משתרע האוקיינוס האטלנטי , מצפונו התעלה הצפונית, ממזרח הים האירי המפריד בין אירלנד לבריטניה ומתחבר לאוקיינוס דרך תעלת סנט ג'ורג והים הקלטי, בדרום מזרח האי. למעשה, זהו אי באוקיינוס האטלנטי.

החלק המרכזי של האי הוא שפלה. המוקפת בשטחים הרריים. החוף המערבי של אירלנד בין קורק  ודונגל מורכב ברובו מצוקים תלולים שמסתיימים בים. ההר הגבוה ביותר הוא  וגובהו 1,041 מטר. דרום מערב אירלנד כולל את אזור נהר שנון הנהר הארוך באי, אשר חוצה את האי מצפון-מזרח לדרום-מערב ונשפך אל הים ממערב לעיר לימריק האזור הדרום מערבי מכיל מספר רב של אגמים שבהם ניתן לדוג. בנוסף לאגמים יש בדרום מערב האי הרים קשוחים ומישורים פוריים. באזור זה נמצא גם מישור בורן, מישור ענק של אבן גיר.

אקלים

באי מושפע מאוד מהזרם הצפון אטלנטי, שהוא ההמשך הצפון מערבי של זרם הגולף הבא מהקריביים. חום המים בזרם גורם למזג אוויר מתון יחסית באי. הקיץ איננו חם אם כי הטמפרטורה יכולה להגיע ל-30 מעלות צלזיוס; בחורף הטמפרטורות מגיעות לעתים לקיפאון, אך השלג נדיר. גשם יורד כמעט כל השנה, בממוצע ב-275 ימים. כמויות הגשם הגדולות גורמות לכך שבאי יש שטחי דשא וצמחיה ירוקים כל השנה ולכן מכנים את האי: אי הברקת (Emerald Isle).

חי וצומח

אדמתו של האי עליו אירלנד נמצאת פוריה ביותר ומכוסה בצמחייה ירוקת-עד. היערות אינם רבים ושטחי דשא ומרעה מכסים את רוב שטחו של האי. הגידול התרבותי הנפוץ ביותר הינו תפוח האדמה. העם האירי הסתמך במשך שנים ארוכות על גידול תפוחי אדמה למחייתו; פטרייה שהרסה בעבר את יבולי תפוחי האדמה הובילה לרעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד. גידול נפוץ נוסף הינו השעורה. עולם החי באי אינו מגוון. באי נפוץ גידולם של צאן, חזירים ובקר. יש לציין את העדרם של הנחשים באי. המסורת האירית מספרת כי אלו גורשו משטחו של האי על ידי פטריק הקדוש.

היהודים באירלנד

היהודים התיישבו באירלנד עוד בימי הביניים אך למרות זאת הקהילה היהודית שם אף פעם לא הייתה גדולה. ב-1971 היו באירלנד הצפונית 968 יהודים ובאירלנד הדרומית 2633. רוב יהודי אירלנד הדרומית יושבים בדבלין ובאירלנד הצפונית יושבים היהודים בבלפאסט.

היהודים באירלנד היוו תמיד מיעוט קטן, ומעולם לא עלו במספרם על כמה אלפים. ההיסטוריה של יהודי אירלנד הינה קצרה, מכיוון שהגירה משמעותית לאירלנד החלה רק בשנות השמונים של המאה ה-19. האירים מעולם לא הראו אנטישמיות יוצאת דופן בהשוואה ליחס ליהודים במקומות אחרים, אך גם לא היוו חברה מסבירת פנים ליהודים, ולא קלטו את היהודים בהמוניהם.

היהודי המפורסם ביותר שמוצאו מאירלנד הוא נשיאה השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג.

תרבות

אירלנד היא יצואנית תרבות לעולם. המהגרים האירים שימרו את תרבותם וכך הפיצו אותה בכל המקומות שהגיעו אליהם. המוזיקה האירית המסורתית מנוגנת על ידי להקות מכל רחבי העולם ואף על ידי להקות ישראליות. גם תרבות הפאבים והבירה האירית נפוצים ביותר.